הכל התחיל ממעדן הגולן

(פוסט היכרות)

כשהייתי בת 3 היה לי הרגל מנחם ומתוק: לשתות מעדן הגולן מבקבוק. אלו היו רגעים צרופים של אושר. 

יום אחד שכנה קפצה לבקר, בדיוק בזמן שלי עם הבקבוק. "לא מאמינה מה את תינוקת???" זרקה לעברי. מאותו היום לא הסכמתי יותר לשתות מבקבוק.

הבנתי, בדיעבד, שזו הפעם הראשונה שהעבירו עליי ביקורת ושממש הבנתי את זה, והגבתי. תגובה שלא הסבה לי אושר. זה התחיל (כנראה) ממעדן הגולן ונמשך... ביקורת שלי כלפי עצמי וביקורת של אחרים כלפיי, כולנו חווים את זה, אנשים עושים את זה הרי על אוטומט, מבקרים את עצמם ומבקרים אחרים ומשווים ובוחנים ובודקים. האם אני כמו כולם? האם אני נורמלית? ואם לא אז "מה יגידו"?

כעבור 30 שנה. כשאיילי שלי נולד, נולדו בי רצונות חדשים והתעוררו חלומות ישנים. רציתי ליצור עבור אייל סביבת חיים יצירתית ופורה, מלאת דמיון, שתעצים את האינדיבידואל שלו ותאפשר לו לפרוץ גבולות ובעיקר - להיות מי שהוא וכמו שהוא בוחר להיות.

הרצון הזה היווה את הטריגר ללידתו של הספר "אַבְקַת הַקְּסָמִים" ... ספר שמעודד חשיבה יצירתית ודמיון בלי גבולות אצל הילדים. הדמויות בספר אינן סטנדרטיות, הן שונות ומיוחדות, וזה כל היופי. כך למשל, מיפי השבלולה, יודעת לעוף! היא נפלאה ושונה ומיוחדת:

כך גם יתר הדמויות בספר, ותוכלו לקרוא עליהן פה.

אז אני ליהי ואני מתכננת לחדש ולהכין לי ולכם עוד הפתעות רבות ומשמחות, לחלום המון וגם להגשים (נו, את הרוב)

ואני מתרגשת לקראתכם. ממש.